הם תמכו בהמוניהם בברני סנדרס בפריימריז של 2016.
הם מחו נגד קפיטליזם בקמפוסים שלהם
הם לבשו חולצות של צ'ה גווארה כאות לצדקתם הסוציאליסטית
אני יודע הרבה על סוציאליזם.
אני גר בריו דה ז'ניירו ואני עובד בברזיל כעיתונאי במגזין פופולרי.
בשנות ה-2000 המוקדמות, הכלכלה של ברזיל צמחה בקצב מסחרר.
הממשלה חוקקה רפורמות כלכליות ומוניטריות וצמצמה כמה חברות בבעלות המדינה,
תוך מתן אוויר לנשימה לסקטור הפרטי.
אינפלציה, בעיה כרונית בברזיל, ירדה דרמטית.
משקיעים זרים נהרו למדינה, להוטים להשתתף בכלכלה ההולכת וגדלה שלנו.
העתיד נראה מבטיח.
אך היום, הכלכלה שלנו בקרשים, האבטלה והחוב הלאומי עצומים ופוליטיקאים בעלי עוצמה
נחקרים בחשד למעורבות בשערוריות של הונאה ושחיתות,
הגדולות ביותר בהיסטוריה של המדינה.
מה קרה?
ב-2002, פוליטיקאי סוציאליסט בשם לולה דה סילבה רץ לנשיאות.
הוא היה סוציאליסט, אך צייר את עצמו כמודרני, סוציאליסט מהסוג המגניב.
הוא התיימר להיות הפוליטיקאי שירפא את הפילוגים הלאומיים ושיחבר בין כולם.
אפילו היה לו כינוי, "לוליניה פז אה אמור", שפירושו "לולה הקטן שלום ואהבה"
בפורטוגזית.
אבל אותו מסר ישן על הצורך בחלוקה מחדש של ההכנסות למען הפחתת האי-שיוויון עדיין היה שם.
התקשורת, האליטה האקדמית וסלבריטאים הבטיחו לברזילאים שעל ידי העברת כסף
מהעשירים לעניים, העניים סוף סוף יהפכו לעשירים יותר.
אבל היחידים שבאמת הפכו לעשירים היו לולה וחבריו מהתאגידים ומהפוליטיקה.
זה רק הפך גרוע יותר תחת ממשיכת דרכו, דילמה רוסף.
הסוציאליסטים הגדילו את הוצאות הממשלה, הגרעונות והחוב הלאומי.
הם קראו לזה תמרוץ.
הם העלו את שכר המינימום ואת התגמולים של תוכניות סוציאליות.
הם קראו לזה צדק חברתי.
הם העלו את השכר ואת תגמולי הפרישה של השירותים האזרחיים.
הם קראו לזה השקעה בעתיד.
הם חילקו אלפי משרות בממשלה ובחברות ממשלתיות
לטובת שותפיהם הפוליטיים.
הם קראו לזה ממשל תקין.
זה עבד זמן מה.
סוציאליזם תמיד עובד בהתחלה.
אבל הוצאות הממשלה רק הלכו ועלו, ואז גן העדן הסוציאליסטי של לולה התפרק,
והכלכלה נפלה יחד איתו.
התוצאה: מ-2008 עד 2015, הוצאות הממשלה גדלו כמעט פי 4 מהר יותר
מההכנסות ממיסים.
הכלכלה התכווצה ב-3.8% ב-2015, התוצאה הכי רעה מזה 25 שנה.
באותה שנה, סקר של הבנק העולמי מצא שהכלכלה של ברזיל היא מהגרועות ביותר בעולם.
מתוך 189 מדינות, היינו המדינה ה-16 שבה הכי קשה לפתוח עסק, המדינה ה-60 שהכי קשה בה
לרשום רכוש, והמדינה ה-12 שהכי מסובך בה לשלם מיסים.
כלכלית ומוראלית, כמעט 15 שנים של מדיניות סוציאליסטית הזיקו לברזיל מאוד.
אנחנו גם עדיין בין המובילות בעולם במקרי רצח ושוד, ואנחנו מדורגים קרוב לתחתית
של המדינות המתועשות בתחומי חינוך ובריאות.
האמריקאים לוקחים את זה כמובן מאליו שהם יכולים להיוולד במעמד הנמוך
ולהגיע למעמד הביניים או אף למעמד הגבוה.
הרבה ברזילאים לוקחים את זה כמובן מאליו שהם לא יכולים.
אבל בסופו של דבר דברים מתחילים להשתנות.
יכולות להיות סיבות לתקווה.
היום, יותר ויותר ברזילאים רואים שקפיטליזם וממשלה מצומצמת הם הדרך היחידה קדימה.
הודות לברזיל, לולה נאשם בכמה תביעות על שחיתות, מעורבות
בארגון פשע, ספסרות, הלבנת כספים ושיבוש הליכי משפט.
רוסף הודחה ב-2016 בגלל זיוף כספי הממשלה ושימוש לא חוקי
בכסף מבנקים בבעלות המדינה כדי לשלוט בממשלה.
המשבר הזה הניע את הממשלה החדשה להקפיא את ההוצאות הפדרליות, לצמצם את
תפקיד הממשלה בחברות בבעלות המדינה ולעודד חלק משמעותי מכוח האדם הממשלתי להתפטר.
איש לא יודע אם אמצעים אלו יספיקו כדי להציל את ברזיל כלכלית.
למען האמת, הנזק היה כל כך מקיף, שאולי יקח למדינה עשרות שנים להתאושש.
אבל אם אכן נתאושש, זה לא יהיה הסוציאליזם שיציל אותנו.
אמריקאים בני שנות ה-2000, תרשמו לעצמכם.
אני פיליפה מורה ברזיל, בשביל Prager University.
היי כולם, אני פיליפה מורה ברזיל, עיתונאי
ובעל טור בברזיל.
סרטוני PragerU השפיעו רבות עליי ועל ברזילאים רבים.
אם גם אתם הושפעתם מהסרטונים הללו, אנא תחשבו על
תרומה ל-PragerU.
תמיכתכם תעזור להבטיח שPragerU ימשיכו בסרטונים הללו בחינם
וימשיכו לשנות.
בבקשה תרמו היום.
צ'או, מברזיל.